• יוחאי רוזן

En Route

הרשומה הזאת עוסקת בתצלומים אשר מתעדים את חוויית המסע. הכוונה למסע במשמעות המודרנית שלו, כזה שנעשה בכלי תחבורה ממונע על כל הכרוך בכך: הישיבה באוטובוס, ההמתנה ברציף של תחנת רכבת והשהיה בטרמינל. קראתי לרשומה הזאת בשם En Route לא רק משום ששמות בלועזית נשמעים מרשימים יותר, אלא פשוט משום שאין ביטוי מקביל בעברית.

טלי אמיתי-טביב, ללא כותרת, גנט, 2004


חוויית המסע המודרנית והצילום נולדו כמעט באותה עת, באמצע המאה ה-19. הצילום הומצא רשמית ב-1839 כמה שנים לאחר שהופיע באנגליה קטר הקיטור הראשון ואיתו מערכת מסילות הברזל. אחת מיצירות האמנות הראשונות המתעדות את חוויית הנסיעה ברכבת ואת השינוי שהיא מחוללת בתפיסה החזותית שלנו, היא התמונה המהפכנית של טרנר "גשם, קיטור ומהירות – רכבת המערב הגדולה" מ-1844. תמונה זאת נחשבת בעיני רבים ליצירה המבשרת את היעלמות האובייקט מהאמנות המודרנית.

אומרים שתהליך ההתפשטות של מסילות ברזל ובעיקר הרכבת הטרנס קונטיננטלית האמריקאית (1869), הרכבת ההודית (1870) ופתיחת תעלת סואץ ב-1869, הכשירו את הדרך לספרו של ז'ול ורן "מסביב לעולם בשמונים יום" שהתפרסם ב-1873. ספר זה הוא לא רק אחד הביטויים הראשונים לחוויית המסע המודרנית, הוא גם כנראה ספר המסע המפורסם ביותר אשר לא מדעת בישר לראשונה את המסעות חוצי היבשות שהן כל כך מרכזיות לתופעת הגלובליזציה.


ארנון תוסיה-כהן, מהסדרה Naked Repose, 2007


האמנים הראשונים אשר טיפלו באופן שיטתי בחוויית המסע, בנסיעה במכונית, בישיבה ברכבת וברעשי העיר והרחוב, היו הפוטוריסטים האיטלקים. אחת מיצירות המופת העוסקת בחוויית המסע היא מעין טריפטיכון שיצר האמן אומברטו בוצ'וני ב-1911 תחת הכותרת "מצבי רוח". באחת התמונות הנקראת "אלה שנוסעים" נראים ראשיהם של נוסעים הישנים בקרון רכבת ונטמעים ברקע בשל המהירות.


Inbal Abergil, from the series: Journey, C-Print, 30x40 cm, 2005, USA.

1886 נחשבת לשנה בה הומצאה המכונית, בזכות ה"מוטורוואגן" של חברת בנץ, אביו מולידה של המרצדס. אך למעשה את המהפכה חולל דגם T של פורד שיצא לשוק ב-1908 והיה למכונית הראשונה שיוצרה ביצור המוני והייתה נגישה לציבור הרחב.

מיד עם המצאתה של המצלמה היא נתפסה לא רק ככלי הכרחי לתיעוד המסע, אלא לעתים קרובות הייתה הסיבה לצאת לדרך. נולדו מסעות הצילום. המצאתה של מצלמת הקודאק בראוני הקלה לנשיאה ושימוש ב-1889 עודדה עוד יותר את התהליך הזה. בשנים האחרונות קורא דבר דומה עם המהפכה הדיגיטלית והסמרטפון.

יערה אורן, מטוס, 2010


נעשו הרבה ניסיונות להסביר את יצר הנסיעה והנדודים של הישראלים. אני לא חושב שמצאו תשובה לכך, אך די ברור שאין עוד עם שנוסע באינטנסיביות כמו הישראלים. השיפור במצב הכלכלי של הישראלים והתקטנות הכפר הגלובלי עודדה עוד יותר את הנסיעות ואת השהות הארוכה בחו"ל ואיתם גם את התיעוד של אלה בצילום.

בשל הפיגועים בתחבורה הציבורית, נעשתה הנסיעה בישראל לחוויה קשה ומורכבת הכרוכה במתח, בחרדה ובבידוקים ביטחוניים אינסופיים, אך השיפור הדרמטי במערכת הרכבות ופתיחתן של הרכבת הקלה בירושלים וה"מטרונית" בחיפה הם חלק מתהליך מואץ של מהפכה בתחבורה המקומית שהפיגועים לא יכולים לה.

חווית הנסיעה הקשה באוטובוס ישראלי תועדה בידי כמה צלמים. ג'ואל קנטור החל לצלם באוטובוסים ישראליים כבר בשנות השמונים כחלק ממסע שעשה ברחבי הארץ ושראה אור בספר ובתערוכה "תמונות מארץ ישראל" (1986). ג'ואל קנטור ממשיך ומצלם אוטובוסים בירושלים ועוקב באמצעותם אחר השינויים בחברה הישראלית.

ג'ואל קנטור, ללא כותרת, 2003

במשך תשעה חודשים, יום אחר יום, הציב ארנון תוסיה כהן את מצלמתו על הרציף של תחנת הרכבת האוניברסיטה בתל-אביב. מוסתר על ידי ההמון הוא צילם את האנשים היושבים בתוך הקרונות ויצר סדרה מפתיעה של דיוקנאות אינטימיים. טלי אמיתי-טביב מרבה בנסיעות ותצלומים רבים שלה עוסקים בחוויית המסע, רבים מהם – כמו הצילום מגנט שבבלגיה – נוגעים במימד האוניברסאלי של המסע. יערה אורן מלקטת עם המצלמה שלה דימויים אבסורדיים בשעה שהיא נעה בין תחנות רכבת תחתית ובזמן הישיבה במטוס נוסעים.

Inbal Abergil, from the series: Station, C-Print, 90x120 cm, 2004, Israel.


ענבל אברג'יל מרבה לעסוק במימד של המסע וברשומה מופיעות שתי עבודות שלה משתי סדרות שונות. האחת מהן מקורה בסדרה המתעדת תחנות אוטובוס ועוסקת בתחנות באוטובוס כ-locus - כמקום על אם הדרך אשר בדומה לתחנות דלק מהווה סמן תרבותי ולא רק מחסה לנוסעים.

חוויית המסע המצולמת היא תופעה רחבה בקרב צלמים ישראלים ואני מניח שאחזור אליה בקרוב כדי לנסות ולמצות אותה יותר... Bon Voyage.

Department of Art History

University of Haifa

  • Facebook Clean Grey

© 2023 by Scientist Personal. Proudly created with Wix.com