• יוחאי רוזן

צילום דומם, חלק ב

אחת היצירות שעוררה את סדרת הרשומות על תצלומי דומם, היא התצלום הנפלא הזה של ג'ון תומסון. לא יכולתי שלא לחשוב על המאמץ הרב, עומק המחשבה והזמן שהושקעו בהכנת תצלום זה. מסתבר שתצלומים מעין אלה מהמאה ה-19 לא נוצרו כיצירות אמנות שעומדות בפני עצמן, אלא כדי לשמש כדגמים לציירים, למעצבי בדים,ליצרני טפטים ואחרים. מאידך ממרחק הזמן אין זה משנה לצופה מה הייתה תכליתם המקורית של צילומים מעין אלה שכן ליופי ולאקזוטיות שלהם יש עוצמה אדירה.

John Tomson, Still Life with Exotic Fruits, c.1868

הדומם מושך אותנו אליו משום שאנחנו מטפלים או אוחזים בחפצים כמעט בכל רגע נתון ובונים או פורעים מערכי דומם כמה פעמים ביום. אנחנו עורכים את השולחן לארוחה ותוך כדי הארוחה משנים את המערך. אנחנו מפנים את השולחן ויוצרים מערך חדש על שיש המטבח. כשאנחנו סורקים את השיער מול המראה, אנחנו מניחים את המברשת ליד שפופרות ובקבוקים ויוצרים מערך נוסף. כל תצלום דומם שנוצר היום נמצא במתח שבין הפעולות היומיומיות הללו לבין המסורת החזותית של הז'אנר הזה בתולדות האמנות; כך גם בסדרת תצלומי דומם של מיכאל יגודין ממנה בחרתי תצלום של אפרסקים.

מיכאל יגודין, אפרסקים מס' 2, 2012

מערכי דומם נמצאים כל העת בסביבתנו, ביניהם כאלה שנבנו בקפידה או נבנו בעל כורחם על ידי אחרים. אלה יכולים להיות בהתאם מערכים מסודרים של חפצים יפים או "בארדק" של חפצים דחויים המעלים אבק. חלונות ראווה יכולים להיות מערכים מוקפדים ומסודרים או "באלאגן מאורגן". פרנס לבה ליקטה במצלמה שלה דומם "ואניטס" בחלון ראווה ברחוב אלנבי בתל אביב.

פרנס לבה, דומם ואניטס, אלנבי, תל אביב, 2014

אחת מסוגות הדומם שהיו תמיד אהובות על הקהל הם ציורים של אגרטלי פרחים ובעקבותיהם נוצר גם ז'אנר אהוב כזה של תצלומים. מזה כשנתיים מפנקת אותנו נורית ירדן בכל יום שישי באגרטל של פרחים מהסדרה האהובה "פרחים לשבת". היה קשה לבחור אגרטל אחד מיני רבים, אך לבסוף בחרתי את האגרטל מיום שישי ה-13 (!!) ביוני 2014.

נורית ירדן מהסדרה "פרחים לשבת", 13/6/2014

את הדומם של טניה קארוון אהבתי משום שהוא חורג מהמסורת. ציירים נהגו לעיתים לשלב דמות היושבת לצד שולחן ועליו חפצי דומם, אך לא זכור לי מקרה שבו החפצים מונחים על הקרקע ולצידם כפות רגליים. התוצאה היא מרתקת ואסתטית לא פחות.

Tanya Karavan, Untitled, Color photography, Lambda print


בועז אהרונוביץ יצר פרויקט אשר עוסק במפגש היומיומי עם חפצי דומם. הוא הטיל על עצמו שתי משימות למשך שלושים ואחד ימים מה-11 בנובמבר ועד ה-12 בדצמבר 2012: האחת, לא להזיז את המצלמה והשנייה, לא להשליך שום חפץ לאשפה לפני שהוא מצלם אותו. את התצלומים הוא חיבר לסרט מרתק שנמשך כמעט שתי דקות:

אני הטלתי על עצמי משימה קשה לא פחות – הייתי צריך לבחור מתוך הרצף רק דימוי סטיל אחד. בחרתי בתצלום של גביעי הספורט משתי סיבות: האחת, יש לי חולשה לארונות זכוכית שבהם גביעי ספורט; השנייה, זהו נושא לא שכיח לדומם.

Boaz Aharonovitch, Still / Life: Day 22, December 2, 2011


Department of Art History

University of Haifa

  • Facebook Clean Grey

© 2023 by Scientist Personal. Proudly created with Wix.com